#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי אורח?	"אם אפשר לסלקו כל זמן שירצה אינו אוסר [וזהו פירושו של נכנס שלא ברשות (שעה""צ ס""ק א'), וע""ע בערוה""ש (סע' א') דפי' שלא ברשות המלך], ואם א""א לסלקו אם רגיל לבא אוסר מיד ואם אינו רגיל לבא אוסר לאחר ל' יום {ואם דעתו לדור שם לל' יום אוסר מיד (מ""ב לעיל סי' ש""ע ס""ק נ""ה), וכן מבואר מהשעה""צ כאן (ס""ק ג')}"	סימן שפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שיש לו חוב על הבית?	"כתב המג""א (ס""ק א') דמקרי הכנסה ברשות ואוסר [אם נכנס לקביעות אוסר מיד, ואם נכנס כאורח אוסר לאחר ל' ליום (שעה""צ ס""ק ג')] דמצינו בחו""מ (סי' רל""ו סע' ז') דאם הגוי נוטל הבית מחמת חובו וחוזר ומוכרה אין הבעלים יכולים להוציא הבית מיד הלוקח, אבל הנהר שלום ועצי אלמוגים מקילים (מ""ב ס""ק ג') דמצינו שיטת המהרש""ל דס""ל דיכול הבעלים להוציא מיד הלוקח והלכה כדברי המיקל בעירוב, ועוד יש סוברים דמה שאין הבעלים יכולים להוציא מיד הלוקח היינו משום דכבר נתייאשו הבעלים אבל אין הגוי נכנס ברשות."	סימן שפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה גוי אורח אוסר, הרי אמרינן לעיל (סי' שפ""ב סע' א') ברמ""א דישראל שהשכיר או השאיל ביתו לגוי אינו אוסר דאדעתא דהכי לא השאילו?"	"1) החמד משה תי' דהכא מיירי כשאין בעה""ב דר בביתו ולא שייך הסברא דאין בדעתו לאסור [והביה""ל (ד""ה אינו) הקשה מסע' ב' דמשמע דאפי' כשבעה""ב דר עמו בבית אוסר דכתב דצריך תפיסת יד {וי""ל דחיילים שאני שהם נכנסים שלא מדעת הבעלים ולא שייך הסברא שאינו רוצה שהם יאסרו עליו (מאמ""ר) א""נ מתיירא מהם וודאי משאיל להם אע""פ שהם אוסרים עליו (נהר שלום)}]<br>2) הגר""ז תי' דהרמ""א מיירי לזמן מרובה על כן אמרינן דאין בדעתו לאסור עליו אבל הכא מיירי באורח לל' יום או פחות ועל כן יכול לאסור<br>3) לפי הגר""א הכל מיושב דלעיל מיירי כשאפשר לסלקו על כן אינו אוסר [ודלא כטעמו של הרמ""א דאין דעתו לאסור] והכא מיירי כשאינו יכול לסלקו, ולפי""ז ליכא חילוק בין ישראל לגוי [והקשה הביה""ל (שם) דעדיין יש סתירה ברשב""א דכתב לעיל עוד טעם להתיר דכיון דלא שכיח לישראל להשכיר רשותו לגוי לא גזרו בה חכמים וא""כ הכא יהא מותר מטעם זה אע""פ שאינו יכול לסלקו {ואין לתרץ כמ""ש הביה""ל בסמוך דכאן שכיח הוא להשאיל ביתו לזמן קצר דהגר""א משמע דבכל אופן דאינו יכול לסלקו אסור}]<br>4) הביה""ל (ד""ה אינו) תי' דלעיל צריך שתי סברות להתיר, א' אין בדעתו לאסור, ב' לא שכיח לישראל להשכיר רשותו לגוי, ואז מותר אפי' אם אינו יכול לסלקו אבל כאן מיירי באורח דשכיח לישראל להשאיל ביתו לגוי להתאכסן אצלו ולפיכך אוסר [והביה""ל מסתפק להלכה אם אפשר להקל אפי' כשאינו יכול לסלקו]"	סימן שפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באנשי חיל המלך שנכנסים לבית ישראל?	"תשובת הרשב""א (מיוחסת לרמב""ן סי' ר""כ) כתב ג' סברות להקל, א' אם יש תפיסת יד בחדרם [כלים שאינם מטלטלים] הוו להו כאורחים לגבי הישראל ואינם אוסרים, ב' אפי' אם יש רשות לישראל להניח חפץ בחדרם הוי ליה כשו""ל ויכול ליתן עירוב או להשכיר רשותם, ג' אם נכנסים שלא ברשות [הפקידי המלך (שעה""צ ס""ק ה')] אינם אוסרים אפי' לאחר ל' יום, [ופשוט דחיילים שאינם רגילים לבא ואינם דרים שם לל' יום אינם אוסרים (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ט'), ופשוט דה""ה כשיכול לסלקם אינם אוסרים (ביה""ל ד""ה אינם)], אכן המשכנות יעקב (סי' קכ""ה) חולק על הרשב""א וס""ל דבכל אופן אין החיילים אוסרים עליו דהעיקר הרשות נשאר ביד הבעלים ויש עליו שם בעלים אלא שהחיילים יכולים להשתמש בה {וצ""ב}"	סימן שפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך תפיסת יד, הרי קיי""ל דאורח שלא ברשות אינו אוסר?"	"תי' המג""א (ס""ק א') כיון שנכנסים ברשות המלך הוי כנכנסים ברשות דדינא דמלכותא דינא, אבל אם נכנסים שלא ברשות המלך אינם אוסרים וכמ""ש הרשב""א בטעם ג' (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ה'), והוסיף השעה""צ (ס""ק ו') בשם הפתחי תשובה דאם שכר רשות משר העיר והוא יש לו כח להוציא החיילים מביתו תו לא מצי החיילים לאסור עליו"	סימן שפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתב המחבר דמהני דוקא אם הישראל יש לו תפיסת יד בכלים שאינם ניטלים בשבת?	"הביה""ל (ד""ה כלים) הביא מא""ר דבשאר כלים נעשה כשו""ל אבל הגוי אינו כאורח אצלו, והביה""ל מצדד להקל בשעת הדחק דמהני כל כלים לעשותו כשו""ל וממילא מותר כשעשה עירוב {ולענ""ד י""ל דהרשב""א לשיטתו ס""ל דמהני עירוב משו""ל ועל כן ס""ל דמהני כל כלים אבל המחבר לעיל (סע' י""ב) חושש לשיטת הרמב""ם דס""ל דבעי שכירות בדוקא והכא מיירי בעירוב לחוד ולא עשו שכירות ועל כן כתב דצריך דוקא כלים שאינם ניטלים בשבת}, וע""ע בחזו""א (סי' צ' ס""ק ל""ו) דמחמיר דאינו נחשב כשו""ל אלא כשותפים [וחושש להב""ח לעיל (ס""ס שפ""ב)]"	סימן שפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החיילים רק ישנים בביתו ולא אוכלים שם?	"החזו""א (סי' צ' ס""ק ל""ח) מסתפק אם אמרינן דאוסרים מפני שניחא להו טפי לאכול במקום לינה"	סימן שפד סעיף ב		
